לפעמים זה התפקיד שלי לגרום לך לחשוב על דברי בבוז

לפעמים אני רוצה לעורר אתכם. לפעמים אני רוצה להביע כעס כלפיכם. תמיד אני שואפת לספק לכם בידור. אבל מדי פעם אני גם רוצה לגרום לכם להרגיש גועל.

חלק מהסיבה לכך היא שאני מאמינה שחשוב להציג בפניכם את הדברים המוזרים שאנחנו עושים לעיתים, כי זה עוזר לכולנו להרגיש פחות מוזרים עם עצמנו. חלק אחר מהסיבה הוא שהחברה כמעט תמיד – תמיד – מכתיבה שא experimenting עם הגוף שלנו או הנאה ממנו זה מגעיל, רע, ושגוי (במיוחד כשאנחנו נשים).

אבל בעיקר, רוב הדברים שאנחנו חושבים על מין מבוססים על תגובה מולדת, אוטומטית. כאשר התגובה שלנו היא תגובת גועל, שווה לבדוק למה אנחנו מרגישים כך. האם יש סיבה רציונלית לגועל הזה? או שזה בדיוק כמו ההוקשה מדילדו שמיוצר מהאפר של אדם — רק משהו שאי אפשר לגביו להסביר, אלא פשוט מכיוון שהלב שלנו אומר לנו שמגיע לנו לשנוא את זה.

אז, בזמן שאני מתכננת לכבס את המצעים שוב כדי להיפטר מאותו מין דם ומוגל גדול יותר ממה שאפשר לדקות לצפייה ב”חובבי ההליכה המתה” (The Walking Dead), הרשו לי לשתף כמה תובנות.

גועל בעת מעשי מין אוראלי

לפעמים, כשאני מלקקת זין, אני מרגישה את תהליך ההקאה קטנה, ואז בולעת את ההקאה הזו. אם זה מעניין אתכם, החוויה הכי זכורה לי של גועל במהלך מין אוראלי הייתה לאחר ששותיתי שייק חלב עם טעם מנטה ושוקולד צ’יפס. זה לא טעים בפעם השנייה, ואני גם לא בטוחה אם הבחור שם לב שמן הזין שלו ניחוח כמו עוגיות אכסטיים (After Eights). כנראה שלא, כי הוא בטח היה מגולח והכל, אבל זאת חוויה חמודה לספר על גועל שהוא לא בהכרח שלילי.

מין בזמן הווסת

יש לי את ההרגל לעשות סקס בזמן הווסת. זה מרגש אותי. מין בזמן הווסת אינו בהכרח מגוחך, אך הוא כן מעט מפתיע ומעורר תיאבון לראות שכל מיני חוויות נהפכות למשהו קצת מוזר, כמו התהייה אם הפסקתי בטעות את הזין שלו או גרוע מכך, אם קרעתי אותו.

ברוב המקרים, הגברים שהכרתי לא היו חוששים מזה; הם מתרגלים למגע בזמן הווסת. בדרך כלל הם פחות מתלהבים מהגינון באף שלי ואמרים “מממ… חומצי,” אך הם מאפשרים את זה. זה לגיטימי בכל מקרה, כי מין זה משהו טבעי שאינו צריך להיות מגונה או נמנע ממנו.

ריח טוב כשאני מריחה מלוכלך

החלק הזה נועד להסביר שאני אוהבת לפעמים להרגיש את הריחות של הגוף שלי, ולפעמים הם דווקא נעימים לי. אני מריחה את הגוף שלי בימי הווסת, וזה מריח טוב. גם ריח הציפורניים עם הלק לפעמים מגלה לי ריח משחשתי, שהוא לעיתים מפתיע או מרגש, בערך כמו ריח של תבשיל מיוחד או ניחוח שנשאר על הבגדים.

הריח הכי טוב, אגב, הוא אחרי שאני עושה מין לפני יציאה קצרה, כשהזרע מתערבב עם הריח שלי ויוצר תערובת שמלווה אותי לשעות, לפעמים גם גורמת לי להרגיש מעט משוחררת יותר בעת הפתיחה של התחתונים בעת מאוחר יותר בלילה.

חציית הזרמים

פעם (או שתיים) ניסיתי טכניקה שהגדרתי כ”חציית הזרמים” — אני יושבת על האסלה, הגבר עומד מולי, אני פותחת את הרגליים ואנחנו מנסים להשתין יחדיו. זו לא באמת סוג של מין אלא משהו שבא ממסיבות סקרנות ומשעור.

דברים נוספים

פעם חלמתי שצומחים נוצות מאצבעות הידיים שלי, והרעיון הזה גרם לי להרגיש גועל, אבל באותה נשימה, היה חלק בי שנהנה מאהבה ההזויה להכין את הנוצות באמצעות פינצטה. יש גבר שאני מכירה שמריח את הנעליים שלו בגאווה משתקעת, ומרוב חוסר בושה, כיכר ממני סריגה מקופלת עם כתמי כלור כמעט באופן קבוע.

כשגברים נושמים בנחות אחרי שחרור בלוטות הגזע, הם כנראה חושבים שזה מצחיק, כאילו הם חושבים שזה לא יישימו לב. זה חמוד וזה מעלה חיוך. אני גם צופה ביו טיוב על פתיחת נקבים של נקודות שחורות, כי זה סקרנות שלנו, וזה לגיטימי לחלוטין.

האם אני מרעילה אותך?

לעיתים קרובות כשאני כותבת על נושאים מוגדרים כקיצוניים או פחות מקובלים, כגון BDSM או נושאים אחרים שקשורים לגוף ולמיניות, מגיעים תגובות של שאלות לגבי למה אני מתגאה או למה אני מרשה לעצמי לכתוב על זה בגילוי לב. התשובה שלי היא שאני פשוט נהנית מזה, בלי חוויה של גאווה או בושה. אני לא מנסה להוכיח שאני “מגניבה” או שהסוג הזה קשור לעליונות כלשהי. אני גם לא חושבת שצריך להתנשא על חוויות כאלה, אלא פשוט להכיר בהן ולחיות איתן בחיי היומיום.

האהבה למין וההנאה ממנו הם חלק בלתי נפרד מחוויית הגוף שלנו. הרבה פעמים, דברים שנראים לנו גסים או מגעילים, הם פשוט חלק מהטבע שלנו, חסרי ערך מוסרי. הפרשות, דמי ויסות, שתן, נקודות שחורות — הם חלק מהחיים, בדיוק כמו הגשם שמגיע בלי לשאול אותנו. הם קיימים, ולעיתים הם מייסרים, ולעיתים הם שמחים, אך תמיד הם חלק מהמציאות שלנו.

ולכן, אם משהו קורה, ואם הוא חסר ערך מוסרי, מדוע לא ליהנות ממנו כפי שהוא? בין אם זה שימוש בפלאג לישבן, נשיקת אצבעות לאחר סקס, או סתם שנוי במחלוקת כמו נהימת סבון מהאף, זה טבעי וזה חלק מחוויית ההנאה האנושית.

אין צורך תמיד לנסות לקחת דברים שאושרו על ידי החברה ולהפוך אותם לדבר שלגיטימי ומעצים. אפשר גם פשוט לקבל אותם כפי שהם, בלי התנשאות ובלי שיפוט מיותר. הקבלה היא המפתח הפשוט ביותר לחיים של שוויון ושחרור.