הספר החדש שלי יוצא היום, ואני שמח לחלוק איתכם קישורים לרכישה. אם תרצו טעימה מהספר, כאן מצורף הפרק השישי כולו – בטקסט וגם בהקלטה באודיו (שאני סבור שזו בעצם מה שניתן לכנות “הנט הומוריסטי” בתחום השמע).
להלן קטע נבחר מתוך הפרק, ואני שמחה שהבחירה נפלה על פרק זה כי הוא מציג תמונה מקיפה יחסית על תוכן הספר – קצת מאחורי הקלעים על כתיבת בלוגים, סיפורים על גברים מיוחדים, טענה אישית על שקיפות, וגם סקס חשוף ומפתה. מקווה שתאהבו אותו.
פרק 6: איך ילדה מרה חיבבה מישהו
“אני אובדת עשתונות, בוא ניגמר עם זה,” אמר אטמאד (שם בדוי, כמובן), כשהתיישב עם הקפה שלו והביט בי במבט שמבין שאני עושה לעצמי תיקו.
אטמאד הוא שם בדוי—שמו האמיתי חרוט עמוק בליבי, כך ששימוש בשם אחר מרגיש לי מוזר, אך לפעמים אין ברירה. אטמאד היה, אם נספור, האדם השמיני שזיינתי, והיה חלק משמעותי מאוד בחיי לאורך זמן. הוא אחראי למספר רבות מ”הראשונות” שלי: הפעם הראשונה שהצלחתי להצליף, הפעם הראשונה שהייתי במועדון פטיש, הפעם הראשונה שהייתי במועדון חילופי זוגות, הפעם הראשונה שעשינו טריו עם גבר, וגם הפעם הראשונה שנכנסתי יחידה עם אביזר מיני והשאלתי את עצמי אם נצטרך להגיע לטיפול חירום. בנוסף, הוא היה גם הראשון שהחפש אצבעותיו הארוכות בנרתיק שלי, תוך שימוש בכף שתים שלקחתי איתו. הוא הייתה האהבה שהייתה אצלה הולך אחריה כאב והתשוקה יחד; תקווה ואכזבה שלא יאהב אותי חזרה באותה מידה.
יש משהו מוזר בישיבה מולו בבית קפה, כי ההגעה לסוף השיחה הזאת כבר מבעבעת בלב שלי, ואני נלחצת לשאול אותו שאלה מאוד מביכה: האם מותר לי לכתוב עליו בבלוג המיני שלי?
שאלה נדרשת וחשובה היא: מה חושב החצי השני? האם הוא מרוצה, נוח או חשש? אנשים שואלים אותי לעיתים קרובות, חוץ משאלה פופולרית כמו “רוצה לדרג את הזין שלי?” היא: האם בן הזוג שלך סומך עליך? הם רוצים לדעת איך מרגישים האנשים שאני כותבת עליהם, האם אני מקבלת את הסכמתם ומה אני חוסכת או מוסיפה כדי לא לפגוע. התשובה, כמובן, היא מורכבת. אתה רוצה להיות כן ומדויק, מבלי לפגוע או לחשוף יותר ממה שאפשר. אתה גם רוצה להגן על האנשים שאתה חווה עימם אינטימיות, ולחשוב שהשיקול הוא “האם זה שווה את זה?”. יש כאן דילמה: ספרות על חוויות סקסיות תמיד מתערבבת עם הרגשות וההבנות שלנו, וחשוב לקבוע גבולות, תוך שמירה על כבוד הדדי, המאפשר לכולם להיות כנים מבלי לחשוש מפני תגובות שליליות. לפעמים זה דורש אינטגרציה של שיקול דעת והבנה שהסיפור הוא משותף, גם אם נכתב על ידי אחד. זה לא אומר שצריך לפרסם כל פרט בפייסבוק – שיקול רציני ואחראי חשוב תמיד. בסופו של דבר, הנטייה לכתוב על חוויות סקסיות מונעת על ידי הרצון להתחבר, לשתף ולהרגיש שהאנשים איתם היו מרוצים, וגם להרגיש פחות לבד במלתעות הייחודיות שלנו. תמיד כדאי לזכור שהכותב והקורא שותפים ליצירה, ולנהוג באחריות רבה.
כשסיפרתי ל-Mark על הבלוג, הוא היה מאוד רגוע—אולי כי זה היה בשלב מוקדם במערכת היחסים שלנו. הוא היה מודע, יודע שזו סתם חלק מעולמנו, ומוכן לחדירה של המים. הוא לא התיימר להיות אלוף סקס מושלם, אלא מישהו שנמצא בכל זאת במקום טוב, ויש לו חוש הומור. אני ייחסה חשיבות רבה לקטע הזה, כי הוא מייצג את ההבנה שהקשיים והכנות הם חלק בלתי נפרד מיחסים פתוחים ואותנטיים.
באיזה ערב, לאחר אירוע שיווק מוצר, חבילה של חומר סיכה חינם נחתה אצלי במפתיע. בדרך כלל אני נמנעת מלהגיע לאירועי PR, כי שם זה מפגש עם אנשים שאוהבים לפרסם ולהתפרסם, והסיכוי שהאמת תתבלבל באי-ודאות גדול. אך מצד שני, הם גם כוללים קוקטיילים ומוצרים חינם, ולכן לעיתים אני מוותרת על ההגנה ומצטרפת, בלבוש לא מושלם וללא חשש מיותר. באירוע ההוא, הוצגו שני בקבוקי סיכה – אחד שגרם לחריגות של תחושות, והשני ש”צרב” ו”נרגש” יותר, אני לא מומחית אלא סומכת על ההרגשה. מיציתי את ההיצע כדי לבדוק את הגבול שלי, ובהמשך, בזמן שנחה במיטה ושמתי לב לפרטים הקטנים, גיליתי שהחוויות הולכות ומתדרדרות לכיוון חדש ומרתק. זו חוויה שיכולה להשתלב בדיוק באותה שורה של חשיפה ועליזות, כשהגוף והנפש משתתפים יחד באמנות של אקספרימנט.
לאחר שהשתמשתי באביזרים חדשים ובחומרים שמתי לב שמגע והרגשה משתנים, והתחלתי לחקור בעזרת שיטות יצירתיות שונות מציאות חדשה של חוויות סקסיות ומשחקי תפקידים. בכל מקרה, כל אחת מהפעולות האלה היא חלק מהדרך לראות עד כמה אפשר להביא את ההנאה והיצירתיות לשיא. במונחים פשוטים – הנאה, רצון חופשי ושיתוף הם המפתח להתפתחות ולהרגשה טובה יותר.
רובנו משוחחים על סקס בצורה מתוחה, אבל למעשה, שיחות פתוחות עוזרות להרגיש בנוח ולפתח פנטזיות משותפות. כשאנחנו משתפים, אנחנו מגלים שאנחנו לא לבד, וממילא מבינים שיש לנו הזדמנות לחדד את ההבנות שלנו וליצור חוויות חדשות. למשל, משחק כמו “אף פעם לא” הוא דרך מצוינת לשבור קרח ולחקור חוויות בידוריות ואינטימיות יחד עם חברים. זה מצחיק, קליל, ומוביל לפתיחות ודיונים על טיפים, פחדים ופנטזיות. האפשרות לדבר בפתיחות מקנה לנו יתרון גדול בהתגברות על המוסכמה החברתית ומעודדת שיחות אמיתיות ומשמעותיות יותר. זה כמו סוד קטן, שמפריך את המיתוסים ומאיר פינות שאולי לא היינו מוכנים לגלות לבד.
חשוב להבין שהתחלת שיחה על סקס היא מאתגרת, כי הראשון שמתחיל קובע את הטון. שאילת שאלות פשוטות כמו “מעולם לא קיימתי יחסי מין באמבטיה?” יכולה להיות מצחיקה ומבדרת, או לשפוך אור על חוויות של אחרים. הבעיה היא שהמשפט הראשון מגדיר את גבולות השיחה ומאתגר את כל המשתתפים, שגובהה רבה אף היא. חברות שומעות סיפורים פומביים וחוויות שמחוללות הרגשה של קונפורמיות ואי נוחות, והן בוחנות את הגבול בין שיתוף תמים לבין חשיפה מיותרת. ההבדל בין שיחה קלילה לבין פרסום מפורש תלוי ברגישות, וכאן נכנסת החשיבות של שיקול דעת. שיחות כאלה, אם מתקיימות באווירה נכונה, יכולות להפוך לחוויות מעשירות ומעצימות. הכל קשור לנכונות להיפתח ולהאמין שהתבונה תוביל אותנו לדיון פתוח ומהנה.
דרך פשוטה לזרז את התהליך היא לפתוח בפורום חברתי נוח, יכול להיות בערב שיכור, כאשר כולנו מרגישים פחות רגישים ופחות מחויבים. אפשר להתחיל ב”לא עשיתי מעולם…” ולהמשיך עם שאלות קלילות שיסייעו לשבור את הקרח. כך, מדליקים את הטפה של שיח פתוח ומפריך מיתוסים – ומגלים שכולם כולם יש סודות, וכולם גם חולקים אותם. עם הזמן, השיחה הופכת לזרימה טבעית שמעצימה את הביטחון העצמי ומפתחת היכולת לדבר על כל חווית חוויות שלנו. עם פתיחות באה ההזדמנות להכיר את עצמנו טוב יותר וליצור קשרים זוגיים ומיניים משמעותיים יותר, שמבוססים על אמון והבנה משותפת. שיח פתוח לא חייב להיות מוגבל לסקירה חובבת אלא יכול להיות גם חוויתי, משעשע ומעמיק יחד.
