לדון בנושא של דחייה יכול להיות מורכב ומעורר תחושת אי נוחות, כי לעיתים נדמה שזה נשמע כמו בקשה לס sympathy או הזדמנות לספר על חוויות לא נעימות. במיוחד כאשר אנו מדברים על חוויות המקדמות סקס, קשה לשוחח על דחייה מבלי להרגיש שהדברים נראים מופרזים או משכנעים. לכן, בפלטפורמה הזו, אני נמנעת בדרך כלל מלדון במקרים שבהם נגנבתי או כאשר אדם אטרקטיבי סירב לפיתוח קשר מיני איתי.
עם זאת, אני סבורה שהשיח על נושא זה חשוב מאוד. ראשית, כדי להבהיר שלא כל חיי מתנהלים כסופש מלא בפנטזיות וסגפונות של חוויות מין מתמשכות עם כל מי שמבקש. אני ש אדיפה להפריך את המיתוס השגוי שהגברים יוכלו לקיים יחסי מין עם כל אחד ואחת שיבקשו, שכן ההיסטוריה והניסיון מלמדים שלרוב זה לא המקרה כלל. שנית, ישנם תוצאות חיוביות רבות של חוויות דחייה – בין אם זה יצירת חברויות חדשות, למידה על עצמנו או הימנעות מאסונות שעלולים להתרחש עקב חוסר ההבנה או חוסר ההתחשבות.
להלן שלושה סיומים שחוויתי במהלך חיי, כל אחד מהם מלמד לקח חשוב אודות אופי הדחייה ואיך להתמודד איתה:
גברים שנדחו על ידי – לקח חשוב
היה זה נער מבוגר יותר שהכרתי כשהייתי בת שלוש עשרה בלבד. הוא היה מחבב, יפה ושנחשב ל”מגניב” מאוד בעיקר בשל הפער הגילאים בינינו. הייתי חולם לספר לחברות שלי שיש לי חבר שגילו גדול משלי, ולספר איך הוא קונה רכב ומסיע אותי כדי שאוכל להתפאר. אך מסתבר שהגיל שלו היה ארבע עשרה בלבד.
אנחנו נפגשנו בימי שבת בבוקר במועדון שבו חברות שלי בילתה, ולא עשינו הרבה — רק החזקת ידיים לאורך שעות ארוכות, בלי שיחות ממש. כילדים, היתה לנו שפת תקשורת פשוטה של ‘שלום’ ו’להתראות’. במשך שלושה שבועות ברציפות התארגנתי מחדש, שמתי א eyeliner, יצאתי למועדון וחיכיתי בקוצר רוח שיסתכל עליי וירצה לנסות לחבב אותי.
באותו שבת רביעית, קיבלתי שיחת טלפון מחברו של אותו נער שהודיע לי שנמאס לו, כי הוא מחפש חברה שתהיה מוכנה לנשיקות. אני זוכרת שהייתי מאוד פגועה, אך גם שמחה שלמדתי לקח חשוב – אם משהו חשוב לך, עליך לבקש ולבטא את רצונך בגלוי. הפעם זה הקל עליי להבין שלמרות הכאב, עצם השאלה היא שמביאה לתוצאות, גם אם הן לא תמיד הן מה שרציתי לשמוע.
גברים שנדחו – חברויות באות עם תובנות
הכרתי גבר דרך טוויטר, ומפעם לפעם יצאנו לבילויים ומשקאות יחד. הייתה לנו שיחה נעימה מאוד, וגם כשהבין שהסיקות לא תמיד מעידות על רצון, לא נעלבתי. התוצאה הייתה שהאמרה האמיתית עלי, בצורה הכי כנה, הייתה כל כך מנחמת שלא הייתה זקוקה לתרגום נוסף. זה היה מקרה של סירוב ישיר, נטול תירוצים מיותרים, המבהיר שההכרה בהבדלי הכימיה בין אנשים היא חלק בלתי נפרד מהחיים. זה היה שונה מאוד ממה שדמיינתי כי חשבתי ששמיעת סירוב כל כך כנה יקשה עליי, אך להפתעתי, זה היה פשוט ומשחרר באותה מידה. גם כיום, אנחנו נפגשים מדי פעם ולוחצים ידיים בנעימות.
תקריות קרובות לסכנת חיים – אירועים ילדותיים ומביכים
החוויה שהייתה קרובה לקטסטרופה קרתה כשאני סטודנטית באוניברסיטה. יצאתי עם שותפה לדירה ושתינו יותר מידי אלכוהול – חוויה שהייתה מוכרת לי בעיקר כי זה המצב שמבטיח לילה של בלבול, חוסר שיפוט ופיצוצים במערכת העיכול. שנינו היינו באותו מועדון הומה, והוא היה עם חבר מבוגר יותר. חברתי ביקשה ממנו לרכוש משקאות ומצידי, תפקדתי כמלווה שהחזיק לה את השיער כשלחצה בפינה. האיש המבוגר, שכנראה היה בגיל חמישים, היה ממוטט ומזגזג סביב חברתי, מראה שיש לו מה שרצתה ומוכן להעניק לה כל דבר. לעומתם, החבר הצעיר יותר אמר שהחבר המבוגר הוא למעשה הבוס שלו, והבעה שלו הייתה של שאט נפש. כשגעת הזמן ללכת, הבוס הציע לשלם לנסיעה הביתה. הוא לא היה חייב, שכן המצב של חברתי היה חמור, אך הוא התעקש. ואף המשיך לתת את הסכום שהוצע, לפני שהורה לחברו להיכנס למונית, תוך כדי השארת אותי לבד עם אותו בנאדם מבוגר ומוזר. זה היה מצב מביך ומזעזע, שהוביל אותי לנסות לנשק את החבר הצעיר, שדרש ממני להתרחק ואמר במפורש: לא.
זה היה הרגע הראשון שהבנתי שלעיתים דחייה מגיעה גם מדברים שנראים טריוויאליים, ואף משווים לכתחילה לתשובות של ‘לא’, שלא תמיד מבוססות על רצון אמיתי. הכי מפתיע היה שלא הבנתי שזו הסיבה, אך היום אני יודעת שכי על סיבות כאלה וחוויות דומות, לכולנו יש סיפורים – חלקם קלים, וחלקם קשים יותר. החשוב הוא ללמוד מהם ולהבין שהם חלק בלתי נפרד מחוויות החיים, גם כדי לחזק את היכולת שלנו לקבל סירובים בכבוד וגם כדי להעריך את הרגעים שבהם אנחנו מצליחים לקבל ‘כן’ ולשוב אליהם עם בטחון עצמי מוגבר.
