מאמצים את עמותת "עזר מציון" סגל הפיקוד של אגף קהילה ומשמר אזרחי ביקר בעמותת "עזר מציון". ראש האגף ניצב יורם הלוי העניק לרב חנניה צ'ולק יושב ראש עמותת "עזר מציון" תעודה המכריזה על שותפות וסיוע של משטרת ישראל ככל שתידרש לפעילות הברוכה של עמותת "עזר מציון". עמותת "עזר מציון", זוכת פרס ישראל לשנת תשס"ח, הוקמה בשנת 1979 והינה העמותה הגדולה והמובילה בישראל בתחום הסיוע הפארא-רפואי לחולים ולמוגבלים, מגישה סיוע לסובלים מבעיות תפקודיות או הנמצאים במצבי משבר, באמצעות מגוון רחב של פרויקטים ותוכניות התומכים באוכלוסייה מתקשה זו, מאפשרים לה לשמור על כבודה ועצמאותה ומשפרים את איכות חייה. הסיוע המשטרתי לעמותה נעשה במגוון פעילויות כגון: ימי קהילה ומשטרה המיועדים לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. סיוע במתן תשובה לחלומות קטנים גדולים של ילדים המבקשים ל"הצטרף" למשטרה ולו גם ליום אחד. סיוע בנושאי תנועה וחנייה לאותם ילדים ומבוגרים שאינם יכולים לנוע בכוחות עצמם. מתן הרצאות, מתן תשורות משטרתיות המסבות אושר בל ישוער לאותם ילדים, הסברים בכל תחום נדרש של המשטרה ועוד פעולות רבות ומגוונות. הרב חנניה צ'ולק הסביר על פעילות העמותה והדגיש שוב ושוב את הקשר האמיץ, הטוב והיעיל שבין המשטרה לעמותה. הרב ברך את יוזמת אגף קהילה ומשמר אזרחי ושל העומד בראשו ניצב יורם הלוי למסד את הקשר ולתת לעמותה כתובת אחת לכל בקשה. ניצב יורם הלוי הודה לרב ולעמותה על פעילותם הברוכה, הדגיש את תרומתם הערכית לחברה והציג את היכולת והנכונות של המשטרה באמצעות אגף קהילה ומשמר אזרחי לסייע לעמותה ככל שניתן. בסיום הביקור המרגש נערך סיור בית "עזר מציון" שבו נחשפו קציני המשטרה לפעילות ההדרכה, הלימוד, ההסברה לילדים ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים וחלוקת המזון לנזקקים. ד"ר אבי זלבה
|
|||||
0 | תגובות | כניסות: 206 |
זוגיות נטולת בגידות השבוע התפרסמה כתבה בעיתון הארץ. כותרת הכתבה הייתה שונה מהמקובל : "בגידה טובה לזוגיות".כך קבעה אסתר פוגל יועצת זוגיות מהטובות בעולם.אסתר פרל היא המחברת של הספר "אינטליגנציה ארוטית" אשר הפך לרב מכר בכל רחבי העולם.בספר הזה יצאה המחברת כנגד הפמיניזם והשיווין בין המינים כגורם מדכא תשוקה, חיזור והתלהבות מינית. השבוע שהתה, כך לדברי העיתון ,גבר פרל בארץ והנחתה סדנא על בגידות של בני זוג בפני למעלה מאלף פסיכולוגים,עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים ומטפלי זוגיות.עיקר דבריה היו בהתייחסות לבגידה כאל דבר שאינו בהכרח שלילי.לדעתה,"לפעמים יוצאים מהרומן (שאינו בין בני הזוג הנשואים זה לזה)דברים טובים שיכולים לשפר את הזוגיות...בהרבה מקרים זה יכול להיות הדבר הכי טוב שיכול לקרות לזוג" (הארץ ,19/3/2010, עמוד 12). איני מסכים לדעה הזו.כאדם שמאז גירושיו היה בשלוש מערכות יחסים ארוכות טווח מלבד האחרונה,אני יודע היום שהנזק כתוצאה מבגידה הוא הרסני בכמה רמות.הוא הרסני כיוון שהוא שומט את הקרקע מהאמון והאמינות שבין בני הזוג.הבוגד(ולדאבוני ,הייתי בוגד עד למערכת הזוגית הנוכחית שלי) מצוי במערכת הולכת ומתפתלת של שקרים,הסתרות, טיפוח מצג שקרי בפני בת הזוג שלו והנורא מהכול ניסיונות התחמקות מבת הזוג כדי למצוא את אותו זמן שאול של "מים גנובים ימתקו". הבוגד מוצא את כול הדרכים לשכלל את דרכי הבגידה שלו ומגדיש לכך אנרגיה רבה.מפתיחת תיבות דואר אלקטרוני עלומות שם, המשך בטלפונים סלולאריים נוספים, עבור דרך שקרים קטנים וגדולים על ישיבות בערב שנהגו במוחו הקודח ועוד דרכים רבות ומגוונות. הקשר האינטימי עם אישה אחרת שאינה בת זוגך הוא מלכתחילה מתכון בדוק לכישלון המערכת הזוגית. המחשבה שאת/ה חשים רגש נוסף לאדם אחר פוגעת בזוגיות. הידיעה שאתה חולק עם אחרת קשר אינטימי ,גופני ,רגשי וחברותי אינה יכולה לאפשר זוגיות במקביל וגורמת לבוגד לחיות בשקר ולנבגדת לחיות במציאות שאינה קיימת.הפגיעה היא בלתי אפשרית לכימות והבנה.זו פגיעה במערכת האמון הבסיסי שבין בני הזוג.זו פגיעה בהסכם הבסיסי והבלתי כתוב שבין בני הזוג.הייתי שם, אני יודע זאת. שומע ,לעתים, שיחות של גברים.גם שיחות של נשים על בגידה ונאמנות, על אינטימיות ומשיכה, על חברות וקשר אחר.שומע ואיני מתערב.יודע היום,שמבחינתי זה מצב שלא יהיה.מצב שלא יקרה.הזוגיות, כיום מבחינתי היא כוללנית לחלוטין.היא כוללת את החברה הטובה ביותר שלי (משני המינים) ,את כוללת את השותפות, האהבה, המשיכה , החיבה,הקשר האינטימי רק עם אישה אחת.רק עם בת הזוג שלי. רק קשר מעין זה, של הכול ,אבל הכול ביחד הוא הדבר הנכון.רק שם אתה מגיע לשיא הפתיחות שלך, לשיא השיתוף, לשיאו של ביטחון מלא בה ובך.לשיתוף של שמחות אבל בעיקר לשיתוף של פחדים וחששות ,לחשיפת ה ego וגם הid שלך.לשיחות קטנות של אמצע הלילה ובוקר מוקדם.לקימה עם חיוך וזמר בלב. יש הקוראים לזה אהבה.יש הקוראים לזה זוגיות אמיתית .יש הקוראים לזה בשמות שונים. אני קורא לזה אושר. אני חי אותו ומודה לאלוהים על כך. ד"ר אבי זלבה
|
|||||
0 | תגובות | כניסות: 235 |
זוגיות מוכללת בוקר של שבת.הבוקר אפור וכהה.ריח חזק של גשם וטריות באוויר.גשם רב ירד ביממה האחרונה ברחבי הארץ.גשם של ברכה למשק המים של ישראל.אמש חזרנו מאוחר מראשון לציון בתוך סופת גשם .זו הייתה הרגשה נעימה ופשוט טובה להרגיש את ממטרי הגשם העזים מכים על חלונות המכונית ללא הפוגה ובעוצמה. "אבי, אם אתה אוהב אותי תביא לי בבקשה משלוח מנות לבית הספר" זו הייתה שיחת טלפון שקיבלתי אתמול מבתה של זוגתי לחיים.מיה שטיין.מיה התקשרה אלי מעט בבהלה לאחר ששכחה להביא משלוח מנות לבית הספר המקפיד על כך.זו השנה הראשונה של מיה בבית הספר רשיש בפתח תקוה.בית ספר של חטיבת בינים מהטובים שהכרתי.חשוב לה להצליח.חשוב לנו. כמובן שנסעתי אליה בתוך סופת גשם.כמובן שקניתי לה את משלוח המנות וכמובן שהיא שמחה על כך. חושב על כך, על מערכת הקשרים המסועפת והטובה שיש לי עם ילדיה של סימה.על הקשר הטוב עם אימה של סימתי.על קשרים טובים עם חבריה לעבודה וחבריה בכלל.חושב על הקשר המפרה שבין ילדי לסימה.על חיבתם העזה של הורי אליה. מבין עתה שזוגיות טובה היא זוגיות מכילה וכוללת.זו זוגיות המבוססת בראש ובראשונה על אהבה ומשיכה הדדית.בעיני סימה היא האישה המושכת ביותר בעולם.נבונה, שמחה,מצודדת,נחשקת,נבונה,יפה,בעלת חוש הומור ושמחת חיים,החברה הטובה ביותר שלי.כך זה גם מבחינתה.הדדיות וסיוע .זו זוגיות המבוססת על כבוד ואמון הדדי.אמון מוחלט בבת הזוג שהיא שלך ואתה שלה.בטוב וברע.( עד כה זה בעיקר טוב).זו זוגיות הכוללת את בני המשפחה האחרים,את היכולת להעניק ולקבל מהם.אנו לא לבד.לא הגענו לקשר זה בגפנו. זוגיות של יחד.זוגיות של שמחת חיים ויציקת תוכן ממשי לחיי. "אלי שלא ייפסק לעולם..." ד"ר אבי זלבה
|
|||||
0 | תגובות | כניסות: 234 |
אנרגיה חיובית כמדי שישי יצאתי בבוקר מוקדם לצעדה היומית שלה.צעדה מהירה בת שעה ברחובותיה השקטים של פתח תקוה.נהנה לראות את העיר מתעוררת לקראת יום חדש.את עובדי הניקיון המפנים פחי אשפה במרץ רב.את בעלי החנויות הפותחים את העסקים.מחלקי הלחם ,מוצרי הלב המגיעים עם סחורה טרייה. לא נפקד מקומם של מחלקי העיתונים הפועלים בזריזות רבה להביאם לבית המנויים.זו גם שעתם של חתולי הרחוב הנאבקים בקורי השינה ומתחילים יום חדש של הישרדות.מבחין ,מידי פעם, באנשים טובי לב המשאירים מוצרי חלב עבור חתולי הרחוב. זו גם שעתם של משכימי הבוקר כמוני הצועדים להנאתם ברחבי העיר. הבוקר שלי מתחיל נפלא.איני יכול שלא לשבח בכך את זוגתי לחיים.סימה.סימתי היא אחות במחלקה לרפואה דחופה בבית חולים השרון.(חדר מיון בלשון העם).עבודתה אינה קלה וזה בהגדרה מקילה.כל יום בחדר המיון חושף אותה לחולי,לכאבים,למצוקות גוף ונפש של הנזקקים לה.כל יום זו התמודדות עם אירועים קשים של החולה ושל משפחתו המודאגת.גם מקומו של המוות אינו נפקד למרות מאמצים עילאיים של הצוות הרפואי המסור והמקצועי במחלקה. זו עבודה הדורשת תעצומות נפש ויכולת ספיגה אין סופית. זו עבודה שאינה קלה ולמרות זאת ואולי בגלל זה או בשל אופייה של סימה הבקרים איתה הם מלאי אנרגיה חיובית.סימה קמה מחויכת.כן, בשעה חמש וחצי בבוקר האישה הזו מלאה אנרגיות,מלאה חיוכים,מחבקת,מנשקת ומדברת "שטויות".שטויות במובן הכי חיובי שניתן להגדיר.שיחות קלות על דברים שאינם חשובים לחלוטין.במחשבה שנייה אלו הדברים הכי חשובים והכי נכונים לבוקר שכזה.כמו כל הבקרים האחרים.התחלה נפלאה של יום.התחלה מצוינת ליום חדש שאינו קל לפחות בעבודתה ולעתים בעבודתי. משוחחים רבות בשעות הבוקר.בעיקר בבקרים בהם אני מסיעה לעבודתה וממשיך למקום עבודתי.זה כה נעים לשנינו.כה מחזק.כה נכון. זכיתי. ד"ר אבי זלבה
|
|||||
0 | תגובות | כניסות: 290 |
הדברים הקטנים לזוגיות ענקית חוויתי את שנת 2009 בזוגית מדהימה."זו אהבה מיוחדת" אמר לנו חבר טוב."זכית" אמרה חברה טובה."אבא,השתנת ואני שמחה על כך" אמרה מיכל בתי הבכורה."טוב שמצאת את אהבת חייך" אמרה גרושתי.אלו רק חלק קטן מדברי חברים ומשפחה בשנה האחרונה.שנת האוצר שלי(שנת האוצר- תרגום השם סימה מארמית) כפי שאני נוהג לקרוא לה.זו הייתה זוגיות שהחלה מינואר 2009 .מנסה להבין מדוע הצלחנו כל כך. אי אפשר לומר וזה בלשון המעטה שהייתי בן זוג טוב בעברי.עברתי הרבה מערכות יחסים ללא מחויבות אמיתית מצידי.רק בשנת 2008 עברתי שינוי תודעתי ומחשבתי שהוביל אותי למערכת זוגית מעולה. חושב שיכול, עתה בראיה רטרוספקטיבית להציג מספר כללים/מושגים ויסודות לקשר זוגי נכון: מוכנות-הגענו לקשר הזה מוכנים לזוגיות חיים.גם סימה וגם אני,חווינו בעברנו זוגיות שונה.עתה, הגענו עם נכונות בסיסית ליצור קשר לחיים.לא קשר זמני, לא קשר ארעי,לא קשר מזדמן.נכונים ומוכנים לקשר של תקופת חיים.מוכנות הכוללת את כל בני המשפחה שלה ושלי.מוכנות לקחת התחייבויות ללא פקפוק.מחויבות והבטחה שלנו בצידה. אהבה- היא החשובה ביותר , היא כה אישית וכה ברורה בהגדרות ובסיבות לה שאין טעם להרחיב את הדבור עליה.(בפשטות- אהבה קיימה או שאינה נמצאת.)כמובן שאנו אוהבים.אהבתי אליה הולכת ומתעצמת מידי יום.כך גם אהבתה אלי.זה הבסיס לחיי הזוגיות. הבדלים כלכליים- כל אחד ואחת מגיע לקשר עם בסיס כלכלי שונה.ההחלטה לזוגיות חיים מבטלת את ההבדלים הללו.אין זה חשוב למי יש יותר או פחות.אין זה חשוב מי תורם יותר כסף לקשר.חשובה ההחלטה הכלכלית המשותפת והמשתפת.תמיד כדאי ורצוי לערוך הסכם ממון. ההסכם הזה, פרטני ככל שיהיה ,לא יצליח לכסות על פערים כלכליים ועל אופי ואופן חלוקת המשאבים בחיי היום יום.שם נמצאת הזוגיות הטהורה והויתור ההדדי.שם המבחן לרצינות הכוונות,למימוש החיים הזוגיים. אמינות-המסד לכל מערכת זוגית. בטח בבת הזוג כפי שאתה בוטח בעצמך.כפי שקורה בינינו.סימה תיתן הכול כדי להגן עלי וכך גם אני לגביה.אין פלירטים,אין בגידות, אין הסתרות ואין משחקי מחבואים למיניהם.הכול פתוח, הכול גלוי.אין מכשירים סלולאריים נוספים, אין תיבות דואר אלקטרוניות עלומות שם,אין אהבה ישנה ואין קשר לא מחייב עם אחרות, אין גלישה לאתרי הכרויות ואין מפגשים חברתיים שעליהם זוגתך אינה יודעת. יש פתיחות, לעיתים גלויה עד כאב וחשיפה עצמית מרבית.מותר, רצוי חשוב ומהותי להתלבט עם בת הזוג על חששות ופחדים,על פנטזיות מיוחדות,על תוכניות עתידיות בעבודה,בחיים ובתחביבים. עתיד משותף-אינך לבד.אתה עם אישה לחיים משותפים.כך צריך להראות העתיד שאינו רק שלך.זהו עתיד משותף.צריך ללמוד שוב לחשוב בשניים, לקבל החלטות בשניים,להתייעץ,להקשיב,לקבל את דעתה גם אם היא שונה משלך.כך אנו נוהגים בשנה הזו.מקבלים החלטות כלכליות יחדיו, קונים דירה משותפת ביחד.נשפץ ונרהט אותה ביחד.(מודה שבעניין זה היא תהיה המחליטה הסופית בגלל יכולתה הטובה משלי לעצב,לרהט,להשקיע יופי ותכנון בביתנו החדש.)העתיד כולל את הילדים שלה והילדים שלי. את גרושתי ואת הגרוש שלה.כולל החלטות הקובעות את מסלול החיים העתידי שלהם.לעתים אנו משתפים את הילדים ומקשיבים להם.זה גם חשוב להם וזה נכון. הנמכת האגו-לכולנו יש אגו מפותח.כולנו סבורים שאנו מדהימים ונפלאים והטובים.זה תפקידו של האגו וטוב שכך.בזוגיות קבל את האגו של האישה שאיתך.היא חשובה,היא נבונה, היא אהובתך.לומד לאט אך בטוח לקבל את דעתה, להקשיב לה.לחבק כשהיא מבקשת.לומד ואין זה קל ,לבקש ממנה עזרה ולדעת שהיא תמיד שם עבורי.לומד להיחשף לפניה.לומד שאיני צריך ל"שחק" את הגיבור/היודע/החזק.מרשה לעצמי להיות חלש איתה.(אולי,לא למרבה ההפתעה זה הסימן המובהק ביותר לזוגיות ענקית). שותפות/אמון/חברים משותפים/מרחב מחייה/נדיבות/אמונה משותפת וערכים דומים-כול אלו ועוד רבים אחרים הם תוצר של אותם מרכיבים שמניתי.אין זוגיות מושלמת.אין אנשים מושלמים.אין עולם מושלם.יש גבר וישנה אישה,אם שניהם אוהבים ורוצים הרי שיש לנו זוגיות כמעט מושלמת. זוגיות היא לקום בבוקר מוקדם עם חיוך כי אתה רואה מי לצידך במיטה.זה לחשוב עליה במהלך היום ולחוש נזקק ומוגן,נחשק ורצוי,אהוב ואוהב.זה לחפש את קרבתה בכל דרך אפשרית.זה להתקשר ולקבל שיחות כאשר אתם לא יחדיו.זוגיות ענקית באה לידי ביטוי באותם רגעים קטנים של אושר צרוף שאין לו שום מתחרה.זה האושר מרחיב הלב .זה האושר שבו אתה מסתכל בעיניה (במקרה שלי , לסימתי עיניים כחולות מדהימות) ופשוט צולל לתוך גופה ונשמתה ברוחך.נדמה לי שאנו מתקרבים לכך לאותה שלמות נכספת ,במודעות לכשלים שלנו,לטעויות הרבות ולמהמורות הרבות הנכונות לנו בדרך הזוגיות והיחד שבחרנו בה. "אין דבר העומד בפני הרצון" אמרו חז"ל ואולי גם התכוונו לזוגיות הזו, האחרת. ד"ר אבי זלבה
|
|||||
0 | תגובות | כניסות: 365 |
ליגת העל בכדורגל רבות נכתב ודובר על ליגת העל בכדורגל.רבות נכתב ונאמר על הכדורגל הישראלי, נבחרת ישראל בכדורגל,ההתאחדות הישראלית לכדורגל, השופטים, השחקנים והקהל המועט המגיע למשחקי הכדורגל בליגות השונות בישראל. רובם של הדברים הם שליליים.אין בכוונתי לכתוב על סוגיית הכדורגל הישראלי מאחר ואיני מבין בתחום הזה.ברצוני להתייחס מנקודת מבטו של צופה ואהד על הרכב ליגת העל ועל מספר הקבוצות המשחקות בה.שש עשרה קבוצות למען הדיוק. השנה הזו הפכתי להיות אוהב קבוצת הפועל פתח תקוה.כן, רק עתה ובשל סיבה פרוזאית שאין בכוונתי להיכנס אליה.הייתי יחד עם סימתי/בנה יאיר בכל משחקי הבית של הקבוצה ובמשחק החוץ שבו ספגה הפועל פתח תקוה שבעה שערים מהפועל תל אביב.(לפחות הובקע שער אחד לרשתה של הפועל תל אביב). אני צופה בהכנות לקראת המשחק.מסתכל על הקהל.רובו של הקהל הוא צעיר.רוב האוהדים הם בני נוער או בגיל השרות הצבאי.חלק קטן מהאוהדים הם אנשים מבוגרים למדי.אותו קהל נאמן המלווה את הקבוצה שנים ארוכות. רואה את השמחה של האוהדים לפני המשחק, את התקווה, את הצפייה הדרוכה.שומע את שירי העידוד את הלבוש למשק- צעיפים, חולצות כחולות. גם השוטרים בפתח תקוה אדיבים ומסבירי פנים לקהל.זהו קהל שבא ליהנות, זה קהל של אנשים הבאים לאירוע תרבותי.כן, זו תרבות כמו כל סוג אחר.לצפות ולעודד את קבוצת הכדורגל שלך עדיף מצפייה ברט או הצגה. כאן אתה גם השחקן. יש הקוראים לקהל "השחקן ה-12" ולדעתי בצדק רב. ההיבט החינוכי הוא משמעותי.אותו קהל צופים יקרא את עיתון הספורט למחרת.יגלוש לאתרי ספורט, אוהד דבר נכון ולא תרבות קלוקלת.חלקם מקימים פורומים הדנים בנושאי קבוצת הכדורגל ולא דברים שליליים.חלקם מתכונן כבר עתה ביום ראשון למשחק הבא בשבת..אלו אנשים הלומדים להעריך את חשיבות הספורט.את חשיבות ההצלחה.את חשיבות הניצחון.אלו בני נוער המסוגלים להגיע ל high מושלם רק מגול לרשת היריבה.איני בטוח אך מעניין יהיה לערוך מחקר בנושא.לעניות דעתי, בני נוער אוהדי קבוצה ישתמשו פחות בסמים מנוער משועמם וחסר מטרות או ריגושי אהדה לקבוצת ספורט אהודה. בכל קבוצות הכדורגל , להוציא את בית"ר ירושלים יש שילוב שחקנים: נוצרים, מוסלמים מחו"ל, ערבים מקומיים ויהודים.כאן השחקן נמדד על סמך תרומתו לקבוצה ולא על סמך דתו או מוצאו.הלוואי וזה היה בכל מישורי החברה הישראלית.פגשתי אמש את אוהדי נצרת. הם היו אדיבים, נעימים ושוחרי שלום.כך צריך להיות.כך קורה. ליגת העל בכדורגל הישראלי בהחלט חיובית ובהחלט חשובה. ד"ר אבי זלבה
|
|||||
0 | תגובות | כניסות: 278 |
שנת 2010 שנת 2010 התחילה.התחלנו אותה בדרך נטולת זיקוקין והתרגשויות.סימתי התחילה את משמרת הבוקר בחדר המיון ואני בהליכה היומית שלי.חשבתי על השנה שחלפה וחשבתי על השנה הקרובה.חשבתי וחייכתי. מאחל לנו :שבשנה הקרובה שגלעד שליט יחזור להוריו.כקצין צה"ל וכאב לבן המשרת בצבא איני חושב שיש אפשרות אחרת.רק אפשרות אחת והיא חזרתו של גלעד שליט לביתו, להוריו,למדינה שבה חי ואותה שירת.מאחל לנו: שבשנה הקרובה יהיו פחות עניים בישראל ,שהפער בין העשירים לעניים יצטמצם.שנה ללא מלחמות, שנה של שגשוג כלכלי לכולנו ולא רק לעשירון העליון.שנה של חינוך טוב יותר.שנה ללא גזענות.שנה של צמצום הקטל בדרכים,שנה שבה משטרת ישראל תהיה מחוסרת עבודה, שנה ללא טרור,שנה ללא אלימות פיזית ומילולית.שנה שבה אנשים יכבדו ויעריכו את האחרים.שנה ללא השמצות והוצאות דיבה.שנה שבה נהייה הורים טובים יותר, ילדים נעימים יותר,שכנים נפלאים ואנשים מסבירי פנים. בהיבט האישי שלי: מאחל לעצמי שהשנה הקרובה תהיה לא פחות טובה מהקודמת.זו הייתה שנה שבה הייתי אב ובן טוב יותר.שנה שבה אדם שחשבתי לאויב ומשמיץ הפך להיות חבר עם זוגתו לחיים המקסימה.שנה שבה נשארו רק מעט אנשים (שלושה ,ליתר דיוק) המוגדרים כשליליים מבחינתי.זו הייתה שנה שבה הכרתי את האישה המדהימה והאהובה שלי. שנה של חיים משותפים ,מורכבים ומלאי אהבה ושיתוף.שנה נטולת בגידות.שנה של אושר צרוף לי, לה, לילדי, ילדיה וחברים משותפים רבים. זו הייתה שנה שבה התחלנו מהלכים לקניית דירה נוספת.דירה שנעבור עליה בשנת 2010.דירה עליה חלמה סימה שטיין.דירה בעיר פתח תקוה. דירה שבה נחיה יחדיו.הדירה שלנו. זו שנה שבה הכרנו חברים חדשים וחידשנו קשרים קודמים.שנה שבה ניתקנו קשרים עם אנשים שכוונתם להרוס,להשמיץ ולמצוא את הרע.שנה שבה הכרתי קבוצת אנשים מופלאה בבית חולים "השרון".שנה שבה נחשפנו לאנשים טובים. זו הייתה שנת סימה.השנה הטובה בחיי.מאחל לנו שנה דומה. ד"ר אבי זלבה
|
|||||
0 | תגובות | כניסות: 265 |
שדרות בכל יום שלישי מתקיים שוק בשדרות. לכאורה, אין פשוט מזה. יש שווקים בכל הארץ.כך באשדוד, ירושלים, חיפה ובשדרות. שוק ככל השווקים אתה מהרהר בינך לבין עצמך.שוק של מוכרים וקונים.שוק קטן אך מלא המוני אנשים. זוכר את שדרות לפני פחות משנה במבצע "עופרת יצוקה". זוכר את עשרות הפעמים בהם ביקרתי בשדרות בשנים האחרונות.שדרות תחת מטחי הקאסמים.שדרות של הרוגים ופצועים.שדרות של "צבע אדום" ,שדרות של אנשים גיבורים: התושבים, השוטרים, המתנדבים הרבים, עובדי הרווחה הכבאים ,חובשי מגן דוד אדום וחיילי פיקוד העורף.שדרות שהייתה נתונה במשך למעלה משבע שנים להתקפות טילים בלתי פוסקות. לא אשכח את אחת השבתות הראשונות במבצע "עופרת יצוקה".זה היה בתחילת השנה הנוכחית. שנת 2009.נסענו לדרום סימתי ואני.האנשים היחידים שהיו באזור היו שוטרים ומתנדבי משמר אזרחי.הגענו גם לעיר שדרות.השקט היה קשה .שקט זועק.שקט של המתנה למטח הטילים.פגשנו שם שני שוטרים מירושלים שהתנדבו להגיע ולסייע לעיר.שוחחנו עם השוטרים,הכבאים, עובדי מערכת הביטחון המקומיים, חובשים וחיילים.הערכנו את הנחישות ואת אומץ הלב. בתי הבכורה, מיכל זלבה שהתה בשדרות במסגרת שרותה הצבאי.גם היא חוותה את אימת הטילים, את חוסר המנוחה שליווה אותה בהיותה מחוץ למגורים.היא שהתה בעיר המופלאה הזו למעלה משנה.חצי שנה הייתה במסגרת שס"ן (שרות סדיר נוסף).ביקרתי אותה באותה תקופה,ביקרתי את העיר הזו במהלך שמונה השנים האחרונות. שדרות היא עיר מדהימה.עיר עם תושבים חביבים,אופטימיים ונחושים לגור בה.עיר למודת סבל וטילים היודעת לצאת מהמצוקות שלה מול יום חדש ועתיד טוב יותר.ראינו זאת השבוע בשוק.שוק של מוכרים וקונים המתנהל באווירה טובה,נעימה וחייכנית. זו העיר וזה השוק שבו קנינו את המזוזה לדירה החדשה שלנו.אין נכון מזה לסמל את הערכתנו לעיר , לתושבים, למתנדבים.כשם שהמזוזה היא הנמצאת בפתח הבית ושומרת עלינו כך גם העיר שדרות הנמצאת בפתח המדינה.שמחים להיות להיותה חלק מההוויה המשותפת הזו. מאחל לנו המשך שקט ושלווה בשדרות. ד"ר אבי זלבה
|
|||||
0 | תגובות | כניסות: 237 |
גני פתח-תקוה פתח תקוה הצטיירה, תמיד בעיני כעיר אפורה וחסרת ייחוד.עיר שבין תל אביב למזרח.עיר שבדרך לצפון.עיר סתמית.מזה כשנה אני חי בעיר הזו.לומד להכירה אט אט.לומד להבין שטעיתי בהתייחסות שלי לעיר הזו.לומד את היתרונות הרבים שבה. זו עיר שיש בה שני בתי חולים מהטובים בארץ.( אחד מהם, בית חולים ה"שרון" הוא אוצר אמיתי לשוהים בו).זו עיר שיש בה הרבה בתי חולים המיוחדים לזקנים.עיר מרובת בתי אבות.עיר משופעת במרכזי קנייה שחלקם מהזולים בארץ.עיר שבה ניתנים שירותים עירוניים ברמה גבוהה.עיר מחוז בתחום בתי המשפט.עיר שבה משרדי הממשלה השונים פועלים היטב תוך תודעת שרות מפותחת.עיר שבה תחנת המשטרה המקומית היא מהמובילות בישראל והמפעילה שיטור קהילתי המהווה מודל לחיקוי לכל תחנות המשטרה האחרות בארץ. יותר מהכול מאופיינת פתח תקוה בגנים ציבוריים.לפחות האזור שבו אני גר:שכונות: כפר גנים א' ב' ו ג' והשכונות הסמוכות אליה.אלו האזורים בהם אני נוהג ללכת מידי יום.ברחובות אלו מסתתרות פנינות אמיתיות.עשרות רבות של גנים ציבוריים.חלקן קטנות ונחבאות בין הבתים.חלקן, גדולות יותר ומשתרעות על אזור נרחב.חלקן מהווה שטח צעידה עמוס במכשירי כושר רבים כפי שקיים בכפר גנים ג'.חלקן קיימות עבור ציבור ההולכים,המשפחות והילדים הרבים שבאזור. אני מופתע כל פעם מחדש לגלות גן ציבורי.לעתים הם נסתרים מהעין.שרויים להם בין בתי דירות, רחוק מהכביש הראשי.אלו גנים קטנים ואיכותיים.בחלקם צומחים עצי הדר נושאי תנובת פרי הדר.בחלקם צמחים המדיפים ריח נעים.כמעט בכולם מתקני שעשועים לילדים ובחלקם למבוגרים.הדשא תמיד ירוק ונעים להליכה. שומרים על הגנים הללו.שומרים על ניקיונם, שומרים על איכותם, שומרים על ייעודם הראשוני של מתן שרות והנאה למשתמשים בהם.נעים לצעוד בהם.נעים לחוש את הירוק ואת הפריחה.נעים לדעת שאנו מוקפים הריאות ירוקות המטיבות עימנו. פתח-תקוה לא מה שחשבתי. ד"ר אבי זלבה
|
|||||
0 | תגובות | כניסות: 379 |
אמש נפגשנו עם זוג חברים .מעבר לארוחה הטעימה שהכינה סימה זוגתי ואהובתי,מעבר לשיחה הגלויית לב שהתנהלה בינינו, מעבר לשיחת החולין,התגלגלה השיחה לנושא חשוב ומהותי.הזוגיות מול החופש/חירות.האם בעצם היותנו בזוגיות אנו מוותרים על החופש שלנו כפרטים במערכת מעין זו.שאלות אלו ואחרות נדונו בכובד ראש ולפרטי פרטים.חשבנו רבות על המפגש הזה.סימתי ואני.שוחחנו עליו לאחר שהם הלכו.ניסינו להגדיר את גבולות הזוגיות שלנו והאם קיימת פגיעה בחירות שלה או שלי.נזכרתי בלימודי האוניברסיטה שלי.במונחים של חירות חיובית וחירות שלילית והחלטתי לנתח את המצב לפי הגדרות אלו. בספרו המפורסם 'מנוס מחופש', מתאר הפסיכולוג אריך פרום את התהליך שעברה האנושות בחתירתה אחר החירות. מהשעבוד של ימי הביניים, תקופת הפיאודליזם, שלטונם של אצילים וגילדות מסחר, ניתק האדם המערבי את מוסרותיו ויצא במוצהר לחופשי. כמו ילד שמגיע לבגרות ועצמאות, הציוויליזציה המערבית הגיעה לבגרותה, למקום שבו אומות ועמים דרשו עצמאות וחירות, שוויון וחופש פעולה. מחסום אחר מחסום קרס, ובמאה ה-20 היה האדם חופשי משהיה אי פעם. חופשי – ונתון במצוקה עזה.ההתייחסות הייתה לאנושות אך למעשה לכל אדם כאדם וכפרט בחברה. "לחופש יש משמעות כפולה עבור האדם המודרני," כותב פרום, "הוא שוחרר מאוטוריטות מסורתיות והפך לאינדיבידואל', אבל בו בזמן, הוא הפך מבודד, חסר-אונים וכלי למטרות חיצוניות, מנוכר לעצמו ולאחרים. בנוסף (הוא גילה) שהמצב הזה חותר תחת עצמיותו, מחליש ומפחיד אותו, והופך אותו מוכן לכניעה בפני סוגים חדשים של שיעבוד." האדם הפך להיות שבוי בפחדיו שלו.בחששות שלו.מבלי יכולת להתחלק בהם עם אחרים.לבדו במשמעות המרתיעה והקשה ביותר של המילה. הסיבה, לפי פרום, נעוצה בכך שתפיסת החופש התמקדה ב"חירות שלילית". אנשים הגדירו חירות בתור 'חופש מ...' ניתוק הכבלים, הסרת המגבלות, אתה חופשי מכוחות שמוליכים אותך בכפייה בנתיב שלא בחרת. החירות, במילים אחרות, תוארה על דרך השלילה בלבד. וכשהשיגו אנשים את אותה החירות – נפילת המחסומים, ביטול המגבלות – תקפה אותם פאניקה. פאניקה עזה כל כך שבניתוחו ההיסטורי, פרום מתאר איך היא הובילה לכמה מהטרגדיות הגדולות של המאה העשרים, כולל עליית הנאציזם. "...נאלצנו להודות כי מיליוני גרמנים נלהבו לוותר על החופש שלהם באותה מידה שאבותיהם נלחמו להשיגו. כי במקום לשאוף לחופש, בקשו דרכים לנוס ממנו, כי מיליונים אחרים לא איכפת היה להם, ולא האמינו שכדאי להלחם לשם החופש ואפילו למות". הנאציזם, מסתבר, הוא דוגמא קלאסית ומצמררת למנוס קיצוני מהחופש.כך גם ,באופן פרדוקסאלי הוא הקומוניזם (למרות השחרור מכבלי הקפיטליזם וקבלת התודעה . ק דוגמא. במידה זו או אחרת, כל אחד מאיתנו שבתת-מודע מעניק לחירות את הגדרתה הנגטיבית 'חופש מ...', הינו, במילותיו של פרום, 'מוכן לכניעה בפני סוגים חדשים של שיעבוד.' חירות חיובית וחירות שלילית כאשר אנו לוקחים את החירות כמובנת מאליה, וחושבים עליה, אם בכלל, כחירות שלילית, בעל כורחנו אנחנו גוזרים על עצמנו שיעבוד. ואם אין אף מנהיג או מלך שמחליט עבורנו את מהלך חיינו, האם אנחנו חופשיים? אנחנו קושרים לעצמנו כבלים חדשים: חיים לפי הכתבות של מעמד חברתי מסוים, מחליטים החלטות לפי מה שיישפט טוב בציבור, משתעבדים למצב חשבון הבנק שלנו או מוותרים על ערכים כדי לזכות בפרסום. לפעמים נראה לנו שאיננו עושים אף דבר מאלה: אנחנו רק כמו כולם, פחות או יותר. ואיה השעבוד שלנו? פרום, , תיאר שלושה מנגנוני הימלטות מחופש. הראשון הוא אוטוריטריזם, כן גם זה מוגדר כהימלטות מהחירות.השני התנהגות הרסנית, והשלישי – הנפוץ מכל – קונפורמיזם: החיים כמו כולם, ההתאמה לסביבה בלי מחשבה עצמאית, האימוץ של התנהגות נפוצה לזמן ולמקום – כל אלו הם מנגנון בריחה מהחירות. חירות היא דבר גדול – וקשה. אין די בכך שלא נולדת עבד כדי לקרוא לעצמך בן חורין. צריך להגדיר את המילה במדויק. חירות אמיתית אינה רק 'חירות מ...' היא בראש ובראשונה 'חירות ל...' החופש לבחור, החופש לעשות.החופש להיות עם בת זוג וביחד. כמו שכותב אריך פרום. "חופש חיובי הוא זהה להגשמה מלאה של הפוטנציאל של האדם, ביחד עם יכולתו לחיות בצורה פעילה וספונטאנית." דה טוקוויל צדק כשהגדיר את החירות כאמנות: דבר שדורש לימוד ותרגול, אימון וחזרה. אי אפשר להיעשות לבן-חורין ביום אחד, אבל אפשר לדעת מהו היעד, וללמוד את האמנות הדרושה כדי להגיע אליו. תקופת החניכות של אמנים תמיד קשה היא, אבל בסופה מחכה מבחן חד משמעי להישגינו כאמני-חירות. "המבחן הבסיסי של החירות," מסיק אריך פרום, "איננו במה שאנו חופשיים לעשות, אלא במה שאנו חופשיים לא לעשות". ואיך כל זה מתקשר לזוגיות? זוגיות מתוך אהבה ובחירה.זוגיות של שותפות ונאמנות של שני הצדדים.זוגיות שנובעת מרצון משותף לחלוק ביחד,להיות ביחד.זוגיות המבוססת על חירות חיובית היא הנכונה והטובה ביותר.לעניות דעתי היא החירות האמיתית.כאשר אתה פרט בודד,כאשר אתה לבד אתה יכול ורשאי לעשות ככל העולה על רוחך.להיות עם הרבה נשים,להחליט לנסוע למקום מסוים.להחליט כל החלטה באופן עצמאי.זו החירות השלילית.החרות שאינך מחויב לבן הזוג,אינך מחויב למשפחה,אינך מחויב לאף אחד חוץ מעצמך ולאגו שלך.אתה מחויב באותה "הזדמנות חגיגית" לפחדים, התסכולים, החששות ,האימה והפוביות שלך.אתה מצוי בבועה המקיפה אותך .אתה מצוי במציאות שקרית של חירות.חירות שלילית.אתה מכלה את זמנך ואת מרצך לשווא.נמצא עם הרבה נשים אך בעצם אינך נמצא עם אף אחת באופן אמיתי.מרגיע את האגו ,את הגבריות,את חששותיך.מצוי בתוך בועה אטומה של סיפוק מקרי ומזדמן שאחריו באם אתה כן עם עצמך אין מאומה.ריקנות מפחידה ונוראית.זוהי מראית עין של חירות.חירות השווה כקליפת השום. חירות שאין לך אפשרות מדידה,אפשרות השוואה.חירות כקורבן לאגו הגדול שלך. החירות החיובית היא היכולת לבחור. תמיד זו בחירה בין חלופות.בחרת להיות בזוגיות בחרת גם במגבלות לאגו שלך.בחרת לחשוב על האחרת כחשובה לא פחות ממך.זו דבר שצריך להתרגל אליו.בעיקר האגו שלך.היא חשובה לא פחות ואולי יותר ממך.זו הסיבה שתתחשב תמיד בדעתה.אם דבר אינו נראה לה, הפסק אותו.כי בחרת בה.בחרת בזוגיות.בחרת להיות בחירות חיובית עם אישה איתך.אישה שהיא הופכת להיות חלק בלתי נפרד ממך.אישה שלרצונות ולמאווים שלה יש לתת משקל רב.גדול יותר מהמשקל שאתה מעניק לעצמך.אישה שלכאורה תגביל אותך בכל שהיית רגיל לעשות כפרט וכבודד. אך זו הגבלה למראית עין.הדברים שתעשו יחדיו או דברים שתימנע מלעשות לבקשתה ערכם הוא אין סופי והוא המוביל לחירות החיובית, לחירות האמיתית. אני שם עם סימה זוגתי.אני שם לאחר שנים רבות שבהם חייתי באשליה ובהתמכרות לחירות השלילית.לא הבנתי אז ,לא הפנמתי את המצב החסר תוחלת שבו הייתי.לאחר התרסקות ,אספתי את עצמי והגעתי לתובנות החדשות הללו. וטוב שכך. ד"ר אבי זלבה
|
|||||
0 | תגובות | כניסות: 265 |